מהות הצילום \ סיגל קשקש:

 

התערוכה Writing with Light, מביאה במרכזה את חשיבות האור כחומר הגלם העיקרי באמנות הצילום, וחושפת זווית פחות מוכרת של יוצרה, הצלם זיו קורן. רגישותו של קורן למקור האור והצללים הנגלים לעיניו, באים לידי ביטוי במקבץ של 60 צילומים בשחור לבן, שצולמו בעשור האחרון, בארץ ובעולם. צילומי התערוכה והספר מושפעים מפנימיותו ומראיית עולמו הייחודית של זיו, אשר היטיב לתפוס את מהות האור על כל גווניו: אור השמש, הערפל, צלליות הלילה, הקרן החודרת, העיר המוארת, פנס הרחוב והסמטה החשוכה, ובעיקר את האדם כפי שנראה באור, בצל ובחלל המקשר ביניהם. ממורכבות גישתו אל הצילום והחשיבה הרבה שהובילה לכל תצלום, ניתן ללמוד כי תשוקתו של זיו  בוערת בו. הוא פועל רבות להבנת המדיום, אפשרויותיו ומגבלותיו, ופועל ללא לאות לאתגר את מחשבתו וראייתו.

 

למעלה משני עשורים עוסק זיו בחקר גבולותיו של מדיום הצילום. בעבודותיו הוא מותח את גבולות הזמן, המקום והפרספקטיבה, נוגע ברגישות בעצבים החשופים שלנו כחברה עולמית  ומטפל בנושאים שלרוב רחוקים מהעין הציבורית, על ידי שימוש במגוון עשיר של חומרי גלם בעלי רבדים חברתיים, פוליטיים וצבאיים, מקומיים והיסטוריים. בניגוד לספרים, קטלוגים  ולפרויקטים קודמים של קורן, אשר התאפיינו בהתמקדות בנקודת זמן מסוימת או בטריטוריה ספציפית, הספר "כתיבה באור" בוחן וחוקר באמצעות המצלמה את האיקונוגרפיה של תרבויות, אובייקטים ומקומות שונים ברחבי העולם, שהחוט המקשר ביניהם הוא מתיחת גבולות האור על זוויותיו ועוצמותיו השונות.

זיו קורן כתוב באור
Sigal Kashkash, curator and co-producer of "Writing with Light"

 

זיו הוא צלם אשר ניתן לומר עליו בביטחון גמור שהוא יודע לקרוא ו"לראות" אור. האור הוא מרכיב מאוד בולט ומרכזי בעבודותיו ולא במקרה מרבית המדינות בהן הוא בוחר לצלם מאופיינות בתאורה חמה, אקספרסיבית וקונטרסטית אולם גדולתו, היא ביכולת להבין כיצד האור והיעדר האור (הצללים) מפלחים את המציאות שנקלטת בעדשת מצלמתו למשטחים וחלקים. בעוד שבאמנות הצילום קיימת נטייה להימנע מכמות גדולה של צללים, זיו דווקא מחפש, מחזק ועובד איתם בצורה וירטואוזית להפליא. הצל בתמונותיו, שלעיתים קרובות מייצר משטחים שחורים מוחלטים, הוא סוג של אמירה נוקבת באשר לסיפור המצולם. הצל מאיים להשתלט על האור ופעמים רבות דווקא מה שמוסתר בתוכו, מה שאינו נראה, מה שנותר בדמיונו של הצופה, הוא שמסקרן יותר מכל.על אף שבמסעותיו מגיע זיו פעמים רבות למקומות מוכי סבל, עוני, פחד או רדיפה, הוא אינו מתפתה, לצלם את התמונות הישירות והאינפורמטיביות של המציאות העגומה. הוא בוחר בשפה גבוהה יותר, שפה שיש בה מין האינפורמטיביות, אך יתרה מכך יש בה אובייקט, צורה ואור שיחד מספרים את הסיפור ומעבירים את החוויה בצורה יותר עמוקה. התערוכה וספר זה מאגדים תיעוד של למעלה מ -25 מדינות ברחבי היבשות, המהווה כלי בעזרתו אנו יכולים להתבונן ולבחון את החברה האנושית בכפר הגלובלי שבו אנו חיים.

 

הגבולות המדיניים, הגיאוגרפיים והתרבותיים מטשטשים והופכים לפחות משמעותיים כאשר אנו מתבוננים בחוויות האנושיות המתועדות בספר. המון נושא תפילה, מבטו העצוב של ילד, חייל הניצב מול סיטואציה הומאנית בלתי אפשרית – אינם זקוקים למסגרת מדינית או תרבותית בכדי לעורר בצופה רגש והתבוננות פנימית. הבחירה בצילומי שחור לבן נותנת דגש על התבוננות פנימית זו. "כתיבה באור", השם שנבחר מהווה חזרה למקורות, לטבעי, לאמיתי והוא למעשה תרגום המונח photography, שמקורו בשתי מילים יווניות: phos – "אור"; graphos - "כתיבה". ואכן, בצילומי הספר ניתן לראות כיצד באמצעות האור נכתבים רשמים דרמתיים וניואנסים טעונים, שמותירים רושם עז על הצופה. השימושים השונים באור, לצד נושאי הצילום המרתקים שנבחרו, מתגבשים לאוסף ייחודי של עדויות אמנותיות אוניברסאליות.